%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%aa

 פה עלינו ופֹעָלְנו

*תעשייה : פיתוח מכונות, מתקנים, מנגנונים מכאניים ואלקטרו מכאניים, מכשירים וכלי עזר לתעשייה ג’יגים, כלי ניקוב וכבישה.
*מוצרים : פיתוח מוצרי פלסטיק וגומי בהזרקה, אקסטרוזיה, כבישה, וואקום פורמינג, מודלים.
*מתכת : פיתוח זיווד, כבישה, לחצנות, אקסטרוזיה, יציקות ציפויים, יציקות, ריתוכים טכנולוגיות.
*פלסטיק, גומי, חומרים מרוכבים, חומרים חכמים : פיתוח כלים ופתרונות בתחום ההזרקה,ניפוח, כבישה, וואקום פורמינג תבניות.                                                                                         *מערכות מכניות משולבות הנעה: חשמלית, הידראולית, פניאומטית, מערכות XYZ.

בקבוצתנו משרד תכנון, עיבוד שבבי, סדנא לפיתוח מוצרים חכמים, הזרקת פלסטיק, עיצוב מוצר,

* נסיון רב בפתוח ותכנון עבור חברות בחו”ל וליווי יצור עם יצרנים במזרח.

*תמונות וסרטוני המוצרים והמכונות מעידים שסוף הדרך לא בהדמיה אלא בעובדות בשטח.


הגישה היחודית שלנו לפיתוח עיצוב תכנון ויצור מוצרים מכשירים מכונות

כל כתבה, מאמר, חיבור, בנושא פיתוח מוצר שנמצא באתרי החברות שעוסקות בתחומי פיתוח תכנון עיצוב מוצרים, כלים, מכשירים ומכונות פותחת בתיאור הסדר הקבוע של: העלאת רעיונות, סיעור מוחות, בהבנת העדפות הלקוח, בסביבה התחרותית, ומתן מענה לשאלות הבאות: – מי קהל היעד? מהם הצרכים שהמוצר אמור לתת תשובה עליהם? מה שיקולי הלקוח בבחירת המוצר? איזה תועלת יש במוצר? יתרונות וחסרונות המוצר מול מוצרים מתחרים? מה יעודד את רכישת המוצר ומה יפריע לרכישתו? מה מיקום המוצר מבחינה איכותית בשוק המוצרים הזהים? מה מחיר המוצר ביחס לחלופות? גם הגישה האקדמית של שלבי הפיתוח תופיע ותחזור על עצמה בשבלונות קבועות כל אילו נכונים ונדרשים כאבני דרך לפיתוח מוצר.

ברם, אילוצים שונים לא מאפשרים עמידה בכל השלבים בסדר נתון, ביצוע המעשי אינו מתאים את עצמו לשבלונות האקדמיות, גישה נכונה של מתכנן מוצרים מחיבת גמישות מסיבוב שונות כמו אילוצי מחיר, לוח זמנים, מצאי חומרים, זמינות טכנולוגית, צורך בחידושים ועלות החידוש מול היכולת לעשות שימוש ברכיבים קיימים על המדף או התאמת טכנולוגיות מתחומים אחרים לדרישות המוצר כדי להקטין את השקעה בפיתוח. ברשותנו הניסיון הנצבר, מעיסוקרב שנים בתחומים רבים ומגוונים, נתונים אלו מאפשרים לנו לבצע את המטלות בהוצאות פיתוח זול ככל האפשר, בזמן קצר, ובקבלת מוצר אמין ואיכותי.

דוגמה כדי להבהיר את הנושא אפשר לראות תהליך פיתוח מוצר בעלות מינימלית ע”י אדפטציה של מוצר לשימושים מענף תעשייתי אחר:

חברה בתחום התרופות רכשה לפני שנים רבות מכשיר להרעדת בקבוקונים בגדלים שונים מ 10cc עד 100cc המכשיר עלה לחברה כ 25,000 שקל ללא הוצאות יבוא הובלה ומשלוח לאחר כ 15 שנות עבודה סיים המכשיר את חייו, החברה היצרנית באירופה פשטה את הרגל ומכשיר חליפי מחברה מתחרה עלותו הייתה גבוהה ביותר. משקלו של המכשיר הישן היה כ 35 ק”ג ושטח מדף של 50X30 ס””מ. החלפת הבקבוקונים במידות שונות הייתה מסורבלת ודרשה גישה טכנית ומיומנות טכנית של המפעיל. נדרשנו לנסות ולתת מענה מהיר, למוצר זול, נוח לתפעול, אמין קל ובעל מימדים פיזיים מינימאליים.

אחרי מעבר בכל שלבי פיתוח מוצר התברר לצוות המשרד ההנדסי שפיתוח המוצר בדרך הקונבנציונלית יעלה בכסף רב ועדיין חלק מהבעיות במוצר הישן ניתנות לפתרון בזמן קצר. בדיקת הפיתוח ואמינות המוצר תתמשך לאורך זמן רב. הפתרון שהגענו אליו היה שימוש במוצר פשוט ורב שימושי מרפואת השיניים (וויברטור ליציקות גבס) מכשיר שנמכר בעשרות אלפים בעולם מכשיר אמין זול קטן מימדים וקל משקל, הבעיה היחידה שעמדה בפני מפתח המוצרים הייתה פיתוח מתאם לרתימת בקבוקוני הנוזל שיהיה קל משקל שלא יהדק את הבקבוק ושלא ידרוש גישה טכנית מהמתפעל. בזכות רעיון נוסף מתחום פיתוח תעשייתי ליצור ג’יגים (תפסניות) לרתימת מוצרים במערכת שינוע אוטומטית התקבל פתרון זול ביותר אמין ובמשקל אפסי. סימולציה קצרה של הפתרון הראתה שהפתרון אמין ובר ביצוע. הזמנו מיד מהמזרח הרחוק את הוויברטור ליציקת גבס במחיר של 350 ₪ כולל הוצאות היבוא. הרכבנו את היחידה לרתימת הבקבוקים והפעלנו למשך 4 ימי עבודה רצופים בדרגות וויברציה שונות ובקבוקים בנפחים שונים. המכשיר עמד בסימולציה של מספר שנות עבודה. והעיקר מעבר לאמינותו משקל כולל של המכשיר היה 4 ק”ג, שטח המדף שלו 12X12 ס”מ. מחירו ללקוח כולל רווח טוב היה קטן לעומת החלופה. זאת הדרך הנכונה לפיתוח מוצר.

* פיתוח מוצר לא אומר לחפש חלופה להמצאת הגלגל אבל גם לא לחפש את הפתרון מתחת לפנס… לרוב צריך לדעת להפעיל את הקופסה ולא לחשוב מחוץ לקופסה, כך עוסקים בפיתוח מוצרים.

את הכללים הנלמדים לתכנון ולעיצוב אין תלמיד שלא שינן ויודע בע”פ מהמחקר ועד שלפי העיצוב ועד המוצר הסופי. השינון וההליכה בתוך דפוסים קבועים אינם כלי שיכול לבוא בתחליף לניסיון, האימרה של מחשבה מחוץ לקופסה לגבי תכנון מכאני אינה מדויקת, החשיבה חייבת להיות בתוך הקופסה אלא ש”מפעיל הקופסה” חייב בידע רחב ביותר וניסיון רב שנים תוך הכרת כלים מוצרים ואמצעי יצור מהעבר שבימנו הולכים ונשכחים או נעלמים בגללשאיפה למינימום צורך בעבודת ידיים ומעבר ליצור באוטומציה. תכנון מכני, או מתכנן מכני נשען על הכרת הישן והחדש, הכרת יכולות והשימוש של מחרטה קונבנציונלית, כרסומת, יציקות פשוטות, לחצנות, ברואצ’ינג, כלי ניקוב, שפינג, הלחמה, ריתוך אוטוגן, הלחמה בגז, תכנון שטנצים לניקוב, תכנון שטנצים למשיכת עומק, ערגול, כלי הזרקה מתכת ופלסטיק, גם אפשרויות דיגום…. של לפני עידן המדפסות. לא כל בעיה מצריכה CNC לא כל בעיה נפתרת באוטומציה, יש דרכים טובות זולות ופשוטות כדי לפתור בעיות צריך רק להכיר אותם ולהבין איך להפעיל אותם. חשיבה בתוך הקופסה משלבת אינטגרציה בין ישן וחדש, בין טכנולוגיה מתחום אחד והתאמתה לתחום אחר, בין רעיון לפתרון בעיה והתאמתו לבעיה שונה בתכלית, גם כשהדבר נראה לגמרי לא הגיוני עדיין הוא שווה בדיקה לצורך התאמה לבעיה חדשה.

תכן מכני נכון מחפש לשלב את הגלגל הציר הבורג הקפיץ….ולא להמציא אותם מחדש, שילוב והתאמה נכונה ואינטגרציה של מערכות עדיף על רעיון חדשני יקר וללא צורך.

מניסיוני ראיתי עשרות מקרים שפתרו בעיות עם תותחים במקום עם אביזרים פשוטים שעל המדף.

אנחנו שייכים לדור ייחודי בגישתו לתפקודו של משרד מכני הנדסי… התחלנו דרכנו לפני כמה עשורים ללא מחשוב, בלי תוכנה, בלי פתרונות בשליפה, עם כלי שרטוט ידניים, עם חוברות, טבלאות, לוחות לוגריתמיים, סרגלי חישוב, שולחן שרטוט, טוש, גרפוס ,רפידוגרף, חישוב פריסות, חדירות, אנחנו הדור האחרון במאה הזאת שעדיין יודע לפתור בעיות גם בהפסקת חשמל, גם בשדה, ובעזרת עפרון…אלא כלי היסוד והבסיס לחשיבה ואלתור שיוצרים את המתכנן המכני שמכיר את כלי העבר וגם יודע תכנון בעזרת מחשב CAD זה המתכנן הטוב המקורי ובעל החשיבה הנכונה לתכנון הנדסי. זאת תמצית הידע ב תכן,תכנון, מכאני, מכני.

מוסדות הלימוד בתחומי העיצוב מנסים לדחוס במסגרת אחת את נושא העיצוב התעשייתי ואת נושא עיצוב המוצר, השקפתנו שהשאיפה להשגת מרובה גורמת השגת מעט אם לא פחות. עיצוב מוצר ברובו עיסוק בתחום ה”דומם” במענה לדרישות השוק, ללקוחות, בעלי הרעיונות, והיזמים. עיצוב לתעשייה עוסק יותר בגופים דינמיים, מכשירים, כלי יצור, מתקנים, מנגנונים, מכונות, כאן החשיבה והגישה אמורה להיות שונה….הגישה חייבת להתחיל בפיתוח הרעיון, בתכנון הרעיון, בהבנה בתקנים, בהכרת כלים ואביזרים סטנדרטיים מהמדף, בהבנת הצורך בטיפול התקופתי הקצר והארוך של המכונה, מכשיר. באיש התחזוקה, טכנאי השרות, המעבדה, המתקין, המרכיב, המוסך, הסדנא…. והרשימה ארוכה. מתכנן מעצב התעשייתי חייב להיות בעל ידע מעמיק במכאניקה, בכלי יצור, כלי עבודה, תחזוקה, במכוני התקינה, בהובלה, אריזה, מיגון, תפעול נוח, ולוגיקה פשוטה להבנה, כך שהזמן הנדרש להבנה ולפעולה מינימאלי. מתכנן מכני טוב יכול לבצע את הגימור העיצובי, מעצב מוצר ויהיה זה הטוב ביותר לא יכול לבצע את התחום המכאני. זאת ראייתנו את העיצוב תעשייתי .

ניסיוננו רב השנים והרב תחומי בלוקודיזיין Lock O Design מאפשר לנו גישה שונה פתרון נכון ועיצוב פונקציונאלי. אנחנו לא רואים את סוף הדרך בעיצוב מוצר מבחינתנו השלמת המשימה היא הוכחה קיימת בשטח…מוצר חיי קיים עובד ומתפקד.

גם הטרנד של תכנון מוצר ירוק זה לא רק בהתאמתו למחזור, מוצר ירוק זאת יעילות, ניצול מקסימאלי, מינימום תקלות, תחזוקה סבירה, פרוק והרכבה מהירים ולא הגישה החד פעמית שמושכת את הלקוח להחליף ולזרוק….כדי שהמיחזור יעבוד בקלות אבל ללא הפסקה.