תכנון תעשייתי

תן ל 2 מפתחי מוצר או מתכנני מוצר  להגיע למוצר סופי ותקבל תמיד תוצאות שונות לאותה בעיה, ונניח שכולם סיפקו את המוצר הטוב והמתאים ללקוח, מה ההבדל הנוסף שיכול להיות משמעותי לגבי המוצר? הרי התוצאה טובה ב 2 המקרים. ….

נשתמש בדוגמה של מוצר  ליצור המוני.

השוני יכול להיות עצום :

1 – שוני בבחירת הטכנולוגיות ליצור חלקי המוצר , טכנולוגית יצור יכולה להשפיע רבות על עלויות יצור סידרתי במוצר שמיוצר בכמויות גדולות. יש טכנולוגיות שהמחיר ליחידה מושפע ישירות מהכמות המוזמנת ניקח לדומה יציקה  בהזרקה שח חלקים מתכתיים מול יצור חלק במפח ביצור CNC  ניקוב או לייזר, לעיתים החלק  מהפח יהיה אפילו  יקר מחלק היצוק. אבל, המלאים שנדרשים להחזיק על המדף לחלקי היציקה גדולים בהרבה וההשקעה במלאי יש לה משמעות רבה והרי לפניך ההבדל ראשון. לדוגמה, יש הבדל משמעותי בין מתכננים שבאו מתחומים מולטידיסיפלינרים  או ממי שהגיע לדוגמה תחום התכנון מתחום: היציקה, הפלסטיקה, או יציקות שעווה הנטייה הטבעית של המתכנן התעשייתי  להגיש פתרון מהתחום שבו הוא חזק ובטוח יותר בתוצאה. ברור שמתכן שעיסוקו היום יומי במגוון טכנולוגיות מאז שיצאה לשוק העבודה גמיש ובטוח יותר בשימוש במגוון טכנולוגיות והפתרון שלו לא כובל את המזמין.

 2 – בבחירת האופציה הזולה לפיתוח תכנון תעשייתי מבחינת הצעות המחיר שהוגשו ע”י  ה 2 לאותו פרויקט רוב ההצעה הזולה מוגשת ע”י חסר הניסיון או מחוסר עבודה ואת התוצאה הסופית רואים רק לאחר שכבר כנסנו ליצור ואז מסתבר שכבלנו את עצמנו לפתרון יקר וזאת שוב בהנחה שהשניים הגישו פתרונות זהים בטיבם. בולט הדבר בשוק הישראלי המצומצם שמוצף במהנדסים מכאניים, מעצבי מוצר, חסרי עבודה שמחפשים את דרכם ופעמים רבות נכנסים במסגרת פרויקט שלקחו על עצמם אחד לתחום עיסוקו של השני (ובכוונה אני לא כותב…התמחותו של השני שהרי  ה 2 עדיין לא מומחים בתחומם.)  התוצאה בהתרשמות ראשונית טובה אבל בעלויות העתידיות יכולה לקבור את כדאיות הפרויקט…

3 – דוגמה אחרת היא בתחום הראיה לטווח רחוק והבנת אורך חיי המדף של המוצר. מוצר שתוכן בצורה “קשיחה” כלומר לטווח הקרוב מוצר טוב,  אבל, למעשה כל שינוי שנרצה להכניס בו בעתיד אומר להתחיל מאפס בתכנון ובהשקעות של מוצר או וורסיה חדשה, דוגמה מתעשיית הרכב ההשקעה בדגם חדש כרוכה בתכנון בכלי יצור ובחלפים חדשים, החברות היוקרתיות רוב משקיעות הרבה יותר בפיתוח הדגם מבקשות הרבה יותר כסף לרכב אבל לא משנות כל שנה את המכלולים אלא בעיקר שינויי מעטפת ועיצוב, החברות הזולות מוכרות במחירים נמוכים אבל משנות את הרכבים כמעט כל שנה התוצאה קנית רכב זול הפסדת באחזקה או במכירה או באורך חיי הרכב.

4 – תכנון תעשייתי “פתוח” עם ראייה לעתיד מאפשר תוספות בעתיד יצור מספר דגמים בהווה שנראים לבאורה שונים אבל למעשה השוני מזערי או בתוספת אביזר שבגללו המוצר מקבל מחיר שונה אפשרות שונות ואורך חיים גדול יותר מבחינת המשווק.

5- במוצרים בסדרות מצומצמות או בדגמים הבעיה יכולה היות מורכבת הרבה יותר חסכון בהוצאות התכנון והפיתוח של מוצר יכולה לגרום לנזק עתידי כשהמוצר הזול בבחינה לאורך זמן יוצא יקר בתחזוקה, בנזקים בקו יצור, בתקלות וחלקי חילוף יקרים, והתופעה השכיחה צורך להחליף את המוצר והתחלה מאפס.

6 – הנטייה להשתמש ברכיבים מוכרים כמו מנועים מסוג מסוים, בוכנות פניאומאטיות, בוכנות הידראוליות, מנועי בוכנה, מובילים קווים, מסבים, תותבי החלקה, תמסורות שיניים, רצועות, שרשרות הנעה, והרשימה ארוכה אבל יכולה להיות גורלית עתיד המוצר או המכונה בגלל הבדלי מחיר, הבדלים בתפקוד בתנאים שונים, הבדל באורך חיים, זמינות….

הידע לבחור מתי צריך מסב ומתי עדיף  תותב, מתי צריך שרשרת ומתי רצועה,  מתי עדיפה בוכנה חשמלית ומתי בוכנה פניאומאטית, אינו נלמד זה ידע וניסיון נרכשים,,, לנו בלוקודיזיין Lock O Design עם ניסיון של 40 שנה עשרות פרויקטים מולטידיסיפלינרים לאורך השנים לא תתקל בבעיות מסוג זה.